×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
דברי הימים א ט׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וְכׇל⁠־יִשְׂרָאֵל֙ הִתְיַחְשׂ֔וּ וְהִנָּ֣ם כְּתוּבִ֔ים עַל⁠־סֵ֖פֶר מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וִיהוּדָ֛ה הׇגְל֥וּ לְבָבֶ֖ל בְּמַעֲלָֽם׃ (ב) וְהַיּֽוֹשְׁבִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר בַּאֲחֻזָּתָ֖ם בְּעָרֵיהֶ֑ם יִשְׂרָאֵל֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים הַלְוִיִּ֖ם וְהַנְּתִינִֽים׃ (ג) וּבִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ יָֽשְׁב֔וּ מִן⁠־בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה וּמִן⁠־בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וּמִן⁠־בְּנֵ֥י אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּֽׁה׃ (ד) עוּתַ֨י בֶּן⁠־עַמִּיה֤וּד בֶּן⁠־עׇמְרִי֙ בֶּן⁠־אִמְרִ֣י בֶן⁠־(בנימן) [בָּנִ֔י מִן⁠־]אבְּנֵי⁠־פֶ֖רֶץ בֶּן⁠־יְהוּדָֽה׃ (ה) וּמִן⁠־הַשִּׁ֣ילוֹנִ֔י עֲשָׂיָ֥ה הַבְּכ֖וֹר וּבָנָֽיו׃ (ו) וּמִן⁠־בְּנֵי⁠־זֶ֖רַח יְעוּאֵ֑ל וַאֲחֵיהֶ֖ם שֵׁשׁ⁠־מֵא֥וֹת וְתִשְׁעִֽים׃ (ז) וּמִן⁠־בְּנֵ֖י בִּנְיָמִ֑ן סַלּוּא֙ בֶּן⁠־מְשֻׁלָּ֔ם בֶּן⁠־הוֹדַוְיָ֖ה בֶּן⁠־הַסְּנֻאָֽה׃ (ח) וְיִבְנְיָה֙ בֶּן⁠־יְרֹחָ֔ם וְאֵלָ֥ה בֶן⁠־עֻזִּ֖י בֶּן⁠־מִכְרִ֑י וּמְשֻׁלָּם֙ בֶּן⁠־שְׁפַטְיָ֔ה בֶּן⁠־רְעוּאֵ֖ל בֶּן⁠־יִבְנִיָּֽה׃ (ט) וַֽאֲחֵיהֶם֙ לְתֹ֣לְדוֹתָ֔ם תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּׁ֣ים וְשִׁשָּׁ֑ה כׇּל⁠־אֵ֣לֶּה אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י אָב֖וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתֵיהֶֽם׃ (י) וּמִן⁠־הַֽכֹּהֲנִ֑ים יְדַעְיָ֥ה וִיהוֹיָרִ֖יב וְיָכִֽין׃ (יא) וַעֲזַרְיָ֨ה בֶן⁠־חִלְקִיָּ֜ה בֶּן⁠־מְשֻׁלָּ֣ם בֶּן⁠־צָד֗וֹק בֶּן⁠־מְרָיוֹת֙ בֶּן⁠־אֲחִיט֔וּב נְגִ֖יד בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ (יב) וַעֲדָיָה֙ בֶּן⁠־יְרֹחָ֔ם בֶּן⁠־פַּשְׁח֖וּר בֶּן⁠־מַלְכִּיָּ֑ה וּמַעְשַׂ֨י בֶּן⁠־עֲדִיאֵ֧ל בֶּן⁠־יַחְזֵ֛רָה בֶּן⁠־מְשֻׁלָּ֥ם בֶּן⁠־מְשִׁלֵּמִ֖ית בֶּן⁠־אִמֵּֽר׃ (יג) וַאֲחֵיהֶ֗ם רָאשִׁים֙ לְבֵ֣ית אֲבוֹתָ֔ם אֶ֕לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְשִׁשִּׁ֑ים גִּבּ֣וֹרֵי חֵ֔יל מְלֶ֖אכֶת עֲבוֹדַ֥ת בֵּית⁠־הָאֱלֹהִֽים׃ (יד) וּמִֽן⁠־הַלְוִיִּ֑ם שְׁמַֽעְיָ֧ה בֶן⁠־חַשּׁ֛וּב בֶּן⁠־עַזְרִיקָ֥ם בֶּן⁠־חֲשַׁבְיָ֖ה מִן⁠־בְּנֵ֥י מְרָרִֽי׃ (טו) וּבַקְבַּקַּ֥ר חֶ֖רֶשׁ וְגָלָ֑ל וּמַתַּנְיָה֙ בֶּן⁠־מִיכָ֔א בֶּן⁠־זִכְרִ֖י בֶּן⁠־אָסָֽף׃ (טז) וְעֹֽבַדְיָה֙ בֶּֽן⁠־שְׁמַעְיָ֔ה בֶּן⁠־גָּלָ֖ל בֶּן⁠־יְדוּת֑וּן וּבֶרֶכְיָ֤ה בֶן⁠־אָסָא֙ בֶּן⁠־אֶלְקָנָ֔ה הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּחַצְרֵ֥י נְטוֹפָתִֽי׃ (יז) וְהַשֹּֽׁעֲרִים֙ שַׁלּ֣וּם וְעַקּ֔וּב וְטַלְמֹ֖ן וַאֲחִימָ֑ן וַאֲחִיהֶ֥ם שַׁלּ֖וּם הָרֹֽאשׁ׃ (יח) וְֽעַד⁠־הֵ֔נָּה בְּשַׁ֥עַר הַמֶּ֖לֶךְ מִזְרָ֑חָה הֵ֚מָּה הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים לְמַחֲנ֖וֹת בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ (יט) וְשַׁלּ֣וּם בֶּן⁠־ק֠וֹרֵ֠א בֶּן⁠־אֶבְיָסָ֨ף בֶּן⁠־קֹ֜רַח וְֽאֶחָ֧יו לְבֵית⁠־אָבִ֣יו הַקׇּרְחִ֗ים עַ֚ל מְלֶ֣אכֶת הָעֲבוֹדָ֔ה שֹׁמְרֵ֥י הַסִּפִּ֖ים לָאֹ֑הֶל וַאֲבֹֽתֵיהֶם֙ עַל⁠־מַחֲנֵ֣ה יְהֹוָ֔הי״י֔ שֹׁמְרֵ֖י הַמָּבֽוֹא׃ (כ) וּפִֽינְחָ֣ס בֶּן⁠־אֶלְעָזָ֗ר נָגִ֨יד הָיָ֧ה עֲלֵיהֶ֛ם לְפָנִ֖ים יְהֹוָ֥הי״י֥ ׀ עִמּֽוֹ׃ (כא) זְכַרְיָה֙ בֶּ֣ן מְשֶֽׁלֶמְיָ֔ה שֹׁעֵ֥ר פֶּ֖תַח לְאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (כב) כֻּלָּ֤ם הַבְּרוּרִים֙ לְשֹׁעֲרִ֣ים בַּסִּפִּ֔ים מָאתַ֖יִם וּשְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר הֵ֤מָּה בְחַצְרֵיהֶם֙ הִתְיַחְשָׂ֔ם הֵ֣מָּה יִסַּ֥ד דָּוִ֛יד וּשְׁמוּאֵ֥ל הָרֹאֶ֖ה בֶּאֱמוּנָתָֽם׃ (כג) וְהֵ֨ם וּבְנֵיהֶ֜ם עַל⁠־הַשְּׁעָרִ֧ים לְבֵית⁠־יְהֹוָ֛הי״י֛ לְבֵ֥ית הָאֹ֖הֶל לְמִשְׁמָרֽוֹת׃ (כד) לְאַרְבַּ֣ע רוּח֔וֹת יִהְי֖וּ הַשֹּׁעֲרִ֑ים מִזְרָ֥ח יָ֖מָּה צָפ֥וֹנָה וָנֶֽגְבָּה׃ (כה) וַאֲחֵיהֶ֨ם בְּחַצְרֵיהֶ֜ם לָב֨וֹא לְשִׁבְעַ֧ת הַיָּמִ֛ים מֵעֵ֥ת אֶל⁠־עֵ֖ת עִם⁠־אֵֽלֶּה׃ (כו) כִּ֣י בֶאֱמוּנָ֞ה הֵ֗מָּה אַרְבַּ֙עַת֙ גִּבֹּרֵ֣י הַשֹּׁעֲרִ֔ים הֵ֖ם הַלְוִיִּ֑ם וְהָיוּ֙ עַל⁠־הַלְּשָׁכ֔וֹת וְעַ֥ל הָאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית הָאֱלֹהִֽים׃ (כז) וּסְבִיב֥וֹת בֵּית⁠־הָאֱלֹהִ֖ים יָלִ֑ינוּ כִּֽי⁠־עֲלֵיהֶ֣ם מִשְׁמֶ֔רֶת וְהֵ֥ם עַל⁠־הַמַּפְתֵּ֖חַ וְלַבֹּ֥קֶר לַבֹּֽקֶר׃ (כח) וּמֵהֶ֖ם עַל⁠־כְּלֵ֣י הָעֲבוֹדָ֑ה כִּֽי⁠־בְמִסְפָּ֣ר יְבִיא֔וּם וּבְמִסְפָּ֖ר יוֹצִיאֽוּם׃ (כט) וּמֵהֶ֗ם מְמֻנִּים֙ עַל⁠־הַכֵּלִ֔ים וְעַ֖ל כׇּל⁠־כְּלֵ֣י הַקֹּ֑דֶשׁ וְעַל⁠־הַסֹּ֙לֶת֙ וְהַיַּ֣יִן וְהַשֶּׁ֔מֶן וְהַלְּבוֹנָ֖ה וְהַבְּשָׂמִֽים׃ (ל) וּמִן⁠־בְּנֵי֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים רֹקְחֵ֥י הַמִּרְקַ֖חַת לַבְּשָׂמִֽים׃ (לא) וּמַתִּתְיָה֙ מִן⁠־הַלְוִיִּ֔ם ה֥וּא הַבְּכ֖וֹר לְשַׁלֻּ֣ם הַקׇּרְחִ֑י בֶּאֱמוּנָ֕ה עַ֖ל מַעֲשֵׂ֥ה הַחֲבִתִּֽים׃ (לב) וּמִן⁠־בְּנֵ֧י הַקְּהָתִ֛יב מִן⁠־אֲחֵיהֶ֖ם עַל⁠־לֶ֣חֶם הַֽמַּעֲרָ֑כֶת לְהָכִ֖ין שַׁבַּ֥ת שַׁבָּֽת׃ (לג) וְאֵ֣לֶּה הַ֠מְשֹׁרְרִ֠ים רָאשֵׁ֨י אָב֧וֹת לַלְוִיִּ֛ם בַּלְּשָׁכֹ֖ת [פְּטוּרִ֑ים] (פטירים) כִּֽי⁠־יוֹמָ֥ם וָלַ֛יְלָה עֲלֵיהֶ֖ם בַּמְּלָאכָֽה׃ (לד) אֵ֩לֶּה֩ רָאשֵׁ֨י הָאָב֧וֹת לַלְוִיִּ֛ם לְתֹלְדוֹתָ֖ם רָאשִׁ֑ים אֵ֖לֶּה יָשְׁב֥וּ בִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (לה) וּבְגִבְע֛וֹן יָשְׁב֥וּ אֲבִי⁠־גִבְע֖וֹן [יְעִיאֵ֑ל] (יעואל) וְשֵׁ֥ם אִשְׁתּ֖וֹ מַעֲכָֽה׃ (לו) וּבְנ֥וֹ הַבְּכ֖וֹר עַבְדּ֑וֹן וְצ֣וּר וְקִ֔ישׁ וּבַ֥עַל וְנֵ֖ר וְנָדָֽב׃ (לז) וּגְד֣וֹר וְאַחְי֔וֹ וּזְכַרְיָ֖ה וּמִקְלֽוֹת׃ (לח) וּמִקְל֖וֹת הוֹלִ֣יד אֶת⁠־שִׁמְאָ֑ם וְאַף⁠־הֵ֗ם נֶ֧גֶד אֲחֵיהֶ֛ם יָשְׁב֥וּ בִירוּשָׁלַ֖͏ִם עִם⁠־אֲחֵיהֶֽם׃ (לט) וְנֵר֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־קִ֔ישׁ וְקִ֖ישׁ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־שָׁא֑וּל וְשָׁא֗וּל הוֹלִ֤יד אֶת⁠־יְהֽוֹנָתָן֙ וְאֶת⁠־מַלְכִּישׁ֔וּעַג וְאֶת⁠־אֲבִינָדָ֖ב וְאֶת⁠־אֶשְׁבָּֽעַל׃ (מ) וּבֶן⁠־יְהוֹנָתָ֖ן מְרִ֣יב בָּ֑עַל וּמְרִי⁠־בַ֖עַל הוֹלִ֥יד אֶת⁠־מִיכָֽה׃ (מא) וּבְנֵ֖י מִיכָ֑ה פִּיתֹ֥ן וָמֶ֖לֶךְ וְתַחְרֵֽעַ׃ (מב) וְאָחָז֙ הוֹלִ֣יד אֶת⁠־יַעְרָ֔ה וְיַעְרָ֗ה הוֹלִ֛יד אֶת⁠־עָלֶ֥מֶת וְאֶת⁠־עַזְמָ֖וֶת וְאֶת⁠־זִמְרִ֑י וְזִמְרִ֖י הוֹלִ֥יד אֶת⁠־מוֹצָֽא׃ (מג) וּמוֹצָ֖א הוֹלִ֣יד אֶת⁠־בִּנְעָ֑א וּרְפָיָ֥ה בְנ֛וֹ אֶלְעָשָׂ֥ה בְנ֖וֹ אָצֵ֥ל בְּנֽוֹ׃ (מד) וּלְאָצֵל֮ שִׁשָּׁ֣ה בָנִים֒ וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֗ם עַזְרִיקָ֥ם ׀ בֹּ֙כְרוּ֙ וְיִשְׁמָעֵ֣אל וּשְׁעַרְיָ֔ה וְעֹבַדְיָ֖ה וְחָנָ֑ן אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י אָצַֽל׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א [בָּנִ֔י מִן⁠־] (בנימן) א-כתיב=בָּנִ֔ימִן
• א-קרי=בָּנִ֔י מִן⁠־
ב הַקְּהָתִ֛י א=הַקֳּהָתִ֛י (חטף קמץ)
ג מַלְכִּישׁ֔וּעַ =ש1,ק-מ,ב1,ש2 ומסורת-ש1 (תיבה אחת), וראו לעיל בהערה על שמ״א יד,מט.
• א,ל=מַלְכִּי⁠־שׁ֔וּעַ (תיבות מוקפות) וכמו כן בכתבי⁠־יד ספרדים (חוץ מ-ש2) ובדפוסים; המקף בכתר עבה ובהיר.
E/ע
הערותNotes
(א) וכל ישראל התיחשו וגו׳ – ידמה שזה היה בימי ירבעם בן יואש או בימי ירבעם בן נבט כי כבר זכר תחלה שהם התיחשו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל ולא זכר אם היה בן נבט או בן יואש.
ויהודה הגלו לבבל במעלם – זה היה רבו בימי צדקיה והיה קצתו בימי יהויקים ובימי יכניה בנו.
(ב) והיושבים הראשונים אשר באחזתם בעריהם – רוצה לומר: אחר גלות בבל והנה זכר שהיו שם מן בני אפרים ומנשה כי הוא ידוע כי בעת מלכי יהודה אחר גלות שומרון וקודם זה גם כן נתחברו עם יהודה ובנימין קצת מבני שאר השבטים והמה הגלו בבבל ומשה שבו לירושלים בימי זרובבל ועזרא ונחמיה התרשתא. (ד) עותי בן עמיהוד וגו׳ – רוצה לומר: שהוא היה מבני פרץ בן יהודה והנה זכר בספר עזרא (נחמיה י״א:ד׳) ששמו היה עתיה בן עזיה בן זכריה בן אמריה. (ה) עשיה – בספר עזרא (נחמיה י״א:ה׳) קרא שמו מעשיה. (ו) ומן בני זרח וגו׳ – זה לא נזכר בספר עזרא. (ז) סלוא בן משלם – כבר נזכר בספר עזרא אך אבות משלם נזכרו (נחמיה י״א:ז׳) בשמות אחרים או היו הנקראים בשמות ההם זולת אלו אזכר פה כי בזה הספר ייחס הבן לפעמים אל הדורות הרחוקים לו מאד והנה זכר בזה המקום. (ח) יבניה ואלה ומשלם – וזכר תמורת אלו בספר עזרא (נחמיה י״א:ח׳) גבי סלי. (י) ידעיה ויהויריב – הנה אמר בספר עזרא (נחמיה י״א:י״א) כי ידעיה היה בן יויריב וידמה ששניהם עלו שם מבבל. (יא) ועזריה בן חלקיה – הוא שריה בן חלקיה בספר עזרא (נחמיה י״א:י״א). (יב) ועדיה בן ירחם וגו׳ – הנה בספר עזרא זכר דורות אחרים בין ירוחם ובין פשחור אך קצר בזה המקום ומעשי בן עדיאל קראו בספר עזרא (נחמיה י״א:י״א) עמשסי בן עזראל. (יג) ואחיהם ראשים לבית אבותם וגו׳ – הנה בספר עזרא זכר מספרם ולא עלה כי אם אלף {ומאה} ותשעים ושנים וידמה שבזה המקום כלל בזה המספר הלוים כי הם גם כן היו גבורי חיל לעשות מלאכת עבודת בית האלהים כי הלוים הם גם כן משתתפים בזאת העבודה. (יד) ומן הלוים וגו׳ – כבד נזכר זה בספר עזרא. (טו) ובקבקר חרש וגלל – הנה תמורת בקבקר זכר בקבקיה בספר עזרא ולא נזכרו חרש וגלל שם (נחמיה י״א:י״ז). (טז) ועובדיה בן שמעיה – בספר עזרא עבדא בן שמוע ברכיה לא נזכר בספר עזרא. (יז) שלום – בספר עזרא לא נזכר כן ולא אחימן. (יח) ועד הנה בשער המלך מזרחה וגו׳ – רוצה לומר: שעד זה הזמן היו אלו השוערים בשער המזרחי שבו היה נכנס המלך מביתו לבית המקדש והיו למחנות ולמשמרות לפי מחצרותם. (יט) שומרי הספים לאהל – רוצה לומר: שומר מזוזות האהל.
ואבותיהם על מחנה י״י שומרי המבוא – רוצה לומר: כי אבותיהם של אלו היו שומרי המבוא על מחנה י״י שלא יכנס שם איש בלתי ראוי להכנס.
(כ) והיה פינחס בן אלעזר נגיד וממונה על אלו המשמרות בימים הקדומים והיה י״י עמו והנה נזכר בתורה כי הכהנים היו ממונים על משפחות הלוי להשים איש על עבודתו ועל משאו. ואחשוב כי פנחס האריך ימים מאד כי ברית י״י יתברך היתה אתו החיים והשלום בקנאו קנאת י״י יתברך על דבר פעור. והנה היה נגיד זמן מה על זה המנוי והיה זה בימי דוד שנבררו אז המשמרות. והנה היה פינחס כהן גדול בימי פילגש בגבעה. וכבר זכרנו בספר שופטים ובספר מלכים מה שיעיד על אורך חייו. ולזה אמר לפנים י״י עמו לפי שהוא היה מזמן קדום מאד כי בצאת ישראל ממצרים היה נולד פינחס לפי הנראה בפרשת וארא. (כב) כלם הברורים לשוערים וגו׳ – כל הלוים שהיו ברורים ונבחרים להיות שוערים במזוזות הבית היו מאתים ושנים עשר והנה בס׳ עזרא זכר כי מספרם היה מאה ושבעים ושנים. ואמר המה בחצריהם התיחשם. לפי שכבר בנו להם חצרים סביבות ירושלים כדי שיהיו קרובים.
המה יסד דוד וגו׳ – רוצה לומר: שיסוד אלו המשמרות להיות בזה האופן יסדו דוד ושמואל מפני היותם נאמנים לי״י יתברך ראו לסדר זאת העבודה באופן שלם וידמה ששמואל בהיות דוד עמו בהיותו בורח מפני שאול התעוררו הוא ודוד לסדר זה הענין בזה האופן. וכאשר מלך דוד הוציא זאת המחשבה לפעל. ואז יסדו.
(כג) והם ובניהם – שאשר בחרו בכל משמר ומשמר יהיו הם ובניהם ממונים על השוערים אצל האהל למשמרות ר״ל אצל בית י״י. והנה סדרו. (כד) לארבע רוחות – שיהיו השוערים סביב הבית לארבע רוחות. (כה) ואחיהם שהיו בחצריהם יבאו לשבעת הימים מעת אל עת עם אלה – רוצה לומר: שהמשמר האחד יעבוד עבודתו שבעת ימים ולשבעת הימים יבא המשמר הבא אחריו וכן בזה הדרך על סוף כל המשמרות ואחר ישובו בסבוב. (כו) כי באמונה המה ארבעת גבורי השוערים – אשר בכל רוח ורוח והם היו ממונים לשמור הלשכות ואוצרות בית האלהים ובלילה. (כז) ילינו – ילינו סביבות בית האלהים לשמרו כי עליהם המשמרת כמו שזכרה התורה בפרשת מדבר סיני ובפרשת נשא והם על מפתח השערים בבקר בבקר. (כח) ומהם – ומהלוים היו קצתם ממונים על כלי העבודה כמו המזרקים והמחתות והיעים ומה שדומה להם והם יביאום אחר העבודה ללשכה המיוחדת להם במספר ובמספר יוציאום משם בבקר לעבוד העבודה כמנהג הפקיד על שמירת דבר מה. ומהם היו ממונים על הכלים כולם שהיו המקדישים לבית י״י ועל כל כלי הקדש, כמו. (כט) ומהם – קשות הנסך ומה שידמה להם ועל הסלת והיין והשמן אשר קנו אותם למנחות לקרבנות צבור ועל הלבונה שהיתה לצורך לחם הפנים ולמנחת העומר ועל הבשמים שהיו לצורך מעשה הקטרת. (ל) רקחי המרקחת לבשמים – רוצה לומר: לעשות רקוח קטרת הסמים באופן שזכרה התורה. (לא) באמונה על מעשה החבתים – הנה מנחת כהן גדול היתה נקראת מנחת חבתים לפי שהיתה נעשית על מחבת בשמן כמו שנזכר בפרשת צו את אהרן. (לב) ומן בני הקהתי – מן אחי הממונים על מעשה החבתים היו ממונים על לחם המערכה והוא לחם הפנים להכין אותו בכל שבת ושבת והנה הוא נאפה קודם השבת וביום השבת היה עורך אותו הכהן על שלחן הזהב ומסיר אז את לחם הפנים אשר היה בו. (לג) ואלה המשוררים וגו׳ – בלשכות אשר בבית המקדש היו משולחים ואינם סוגרים דלתות הלשכות אבל היו פתוחות כי יומם ולילה עליהם במלאכה וכבר זכר תחלה קצת ראשי אבות המשוררים והם מתניה בן מיכה ובקבקר ועובדיה בן שמעיה וברכיה בן אסף. (לד) אלה ישבו בירושלים – רוצה לומר: בימי נחמיה בתחלת עת בית שני. (לה) ובגבעון שבו וגו׳ – ידמה שגם זה היה בימי נחמיה ולזה אמר בסוף ואף הם נגד אחיהם ישבו בירושלים עם אחיהם. ר״ל שכנגד מה שעשו אחיהם שעשירית העם ישבו בירושלים (נחמיה ז׳) כן עשו יושבי גבעון שהבדילו מהם העשירית להתנדב לשבת בירושלים. (לט) ונר הוליד את קיש וגו׳ – שב להזכיר כל זה היחש כדי להגיע לדבר מלכות דוד לפי שזה הספר הוא דברי הימים למלכי יהודה ולזה הוצרך להזכיר מיתת שאול ובניו ומפני שהיה מזכיר מיתתם רצה להזכיר תולדות הנשאר מזרעו עד שיכלה אל אצל שברך אותו י״י יתברך הוא ואחיו ברבוי הבנים כמו שקדם. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×